פסק-דין בתיק ע"א 3323/05

ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב (כב' השופט מ' קליין) מיום 11.9.05 (ת"א 28664/04) שבו דחה בית המשפט את תביעת המערער נגד המשיבים וחייב את המערער בהוצאות המשפט ובשכר טרחת עו"ד בסכום של 2,000 ש"ח.

1.         רקע

(א)                המערער הוא אל"מ במילואים, רואה חשבון וד"ר למינהל עסקים. המשיבים הם חברה העוסקת בהוצאה לאור (להלן: " המשיבה") ובעל השליטה בה (להלן: " המשיב").

(ב)                המערער כתב ספר בנושא של "ניהול לאיכות כוללת - TOM" וביקש להוציאו לאור (להלן: " הספר").

ביום 5.10.03 הגישה המשיבה למערער הצעה להוצאה לאור של הספר באמצעותה (מש/ג). בהצעה נכללו מפרט של הספר, פרוט עבודות שתעשה המשיבה ותשלומים שישלם המערער. לפי ההצעה היה על המערער לשלם למשיבה סכום של 19,000 ש"ח + מע"מ כהשתתפות בהפקה ובהוצאה לאור של הספר.

ביום 12.10.03 שלח המערער מכתב אל המשיבים שבו אישר את ההצעה (מש/ד). אין חולק שהצדדים כרתו חוזה על יסוד ההצעה (להלן: " החוזה"), ושהמערער שילם למשיבה על חשבון השתתפותו סכום של 4,000 ש"ח בצירוף מע"מ.

(ג)                  ביום 15.8.04 הודיע המערער למשיב על ביטול החוזה (מע/ג), ביום 31.8.04 הודיע ב"כ של המערער בשנית על ביטול החוזה (מע/ד) ב"כ המשיב השיב ביום 13.9.04 (מע/ה) כי הוא מכחיש את טענות המערער, כשביום 20.9.04 שלח ב"כ המערער את תגובתו לתשובה זו (מע/ו) בה הודיע כי הוא עומד על ביטול החוזה. ביום 7.10.04 הביא המשיב לידיעת המערער את התקדמות עריכת הספר ומצב החומר (מע/ז). ביום 25.10.04 הודיע ב"כ המערער לב"כ המשיב כי מרשו מוכן לאפשר למשיב להשלים את העבודה כפוף למספר תנאים (מע/ח), והמשיב הודיע שלא יוכל לעמוד בתנאים אלו (מע/ט).   

(ד)                בחוזה לא נקוב מועד ההוצאה לאור. המערער טען שהוסכם שהספר יוצא לאור תוך 4 חודשים, אך המשיבים לא הוציאו את הספר לאור גם לאחר שחלפה כשנה ממועד כריתת החוזה.

(ה)                המשיבים טענו שמעולם לא התחייבו ללוח זמנים להוצאה לאור של הספר ושהתמשכות הטיפול נגרמה, בין היתר, בעטיו של המערער.

2.         פסק דינו של בית משפט קמא

(א)                בית המשפט מצא כי המערער לא הוכיח את טענותיו ובפרט את הטענה כי בין הצדדים סוכם על לוח זמנים להשלמת העבודה וכי חודשיים הוא המועד הסביר להשלמת העבודה. בית המשפט מציין שאם נושא מועד הוצאת הספר היה כה משמעותי, היה המערער טורח וכולל אותו בחוזה, ומשלא עשה כן, אין לו להלין אלא על עצמו. בית המשפט ממשיך ומציין כי לא הובאו כל ראיות ועדים מטעמו של המערער לחיזוק טענותיו וכי טענתו שספר אחר שכתב הוצא תוך פרק זמן של חודשיים - הופרכה. לנוכח קביעותיו אלו וכיוון שנטל ההוכחה מוטל על המערער בהיותו מגיש התובענה, קבע בית המשפט שאין מקום לקבל את תביעתו.

(ב)                לאחר מכן דן בית משפט קמא בטענת המערער כי יש להרים את מסך ההתאגדות שבין החברה המשיבה לבין מנהלה המשיב, ולהטיל את האחריות באופן אישי על המשיב, וקבע כי לא הוכח שיש מקום להחיל בענייננו את דוקטרינת הרמת המסך (סעיף 6 לחוק החברות, התשנ"ט - 1999). בערעור הבהיר המערער כי אינו מערער נגד קביעה זו.

3.         הטענות בערעור

אלו עיקרי טענות המערער:

(א)                הוכח כי הצדדים קבעו לוח זמנים להוצאתו לאור של הספר.

(ב)                גם אם לא הוכחה הסכמה מפורשת בדבר לוח זמנים, הרי שלמצער הוכח כי המשיבה לא עמדה בהתחייבות להוציא לאור את הספר תוך זמן סביר, כפי שיש לקיים כל חיוב שהמועד לביצועו לא נקבע וכפי שהייתה כוונת הצדדים (סעיף 41 לחוק החוזים [חלק כללי], תשל"ג - 1973 (להלן: " חוק החוזים")).

(ג)                  המשיבה היא זו שניסחה את החוזה, ולפיכך אם קיימת אי בהירות לגבי מועד קיומו יש לפרש את הדברים לחובתה.

(ד)                המשיבה נהגה בחוסר תום לב.

(ה)                הוכח כי זמן סביר להוצאה לאור של ספר, מסוג הספר שבו מדובר, הוא חודשיים מהמועד שהחומר הרלוונטי נמסר למוציא לאור. המערער המציא למשיבה את מלוא החומר לעריכת הספר במועד כריתת החוזה.